חיה הניזונה מוויתורים
שתפו
חשוב שנכיר את המין השני, נסכים לראות את תמונת המציאות מתוך העיניים שלו, ונפרגן לו על השוני שלו.
היא רוצה להרגיש שייכת. היא מוצאת השלמה בכך שמישהו יהיה רק שלה, והיא שלו. ככל שחולף הזמן, כך תרגיש אותו כחלק ממנה.
הוא מפחד מהתחייבות, מרגיש את עצמו בטוב כשהוא חופשי כמו ילד.
היא גורמת לו להתחייב בחכמה. איך? בכך שמהדקת סביבו את הקשרים המשפחתיים ובכך עוזרת לו להרגיש שייך לבית.
הוא רוצה שהיא תשמור על הקשר שלהם אבל תאפשר לו לצאת לעולם ולהתפתח, ותמיד תקבל אותו בחום ואהבה כאשר הוא חוזר הביתה.
היא הבית. משתוקקת למקום שיהא שלה, ואליו היא שייכת. נהנית לטפח ולעצב לפי טעמה, מקום שאליו היא קשורה.
הוא מחפש בתת ההכרה מישהי שתעניק לו תמיכה רגשית אימהית, כפי שקיבל בבית. בעלת מנטליות דומה לשלו, בישולים לפי הטעמים שהתרגל מבית.
היא קונה את לבו בכך שיוצרת לו סביבה ביתית שמתאימה להרגליו, ומעוררת בו תחושת חמימות, שבה ירצה לדבוק תמיד.
היא בנויה להוליד, לכן המערכת הרגשית שלה מיועדת להכיל בכל המובנים. היא גמישה יותר, מתרגלת בקלות למצבים חדשים, מעבדת אותם ומשתנה בהתאם.
הוא לא בנוי להוליד, לכן הוא נותר ילד במובנים רבים. בסגנון בניית היחסים שלו, בצורך להוכיח את עצמו, להרגיש גיבור, חשוב ואהוב, כפי שחש בחיק אימו.
היא הופכת מילדה לאם עם לידת הילד הראשון. לכן היא בעלת אישיות בוגרת מהגבר.
הוא מוצא בדמותה שכבות יחסים שונות, כמו לאימו, לחברה, למאהבת, לאם ילדיו. הוא חש מעין יראה כלפיה, כמו כלפי אימו, וזהו כוח מיוחד בזוגיות שרצוי להשתמש בו בחכמה.
הוא בעל שתי מערכות נפרדות: מערכת רגשית שמנותקת מהמערכת המינית. מגע מיני אינו סיבה מספקת עבורו להקשר לאשה, הוא נקשר לאישה שיודעת איך לקנות אותו, איך לגרום לו להרגיש צורך בה.
היא בעלת מערכת מינית-רגשית מחוברת. בקיום יחסי המין, מועבר אליה מטען גנטי שלו, שלמעשה קושר אותה אליו רגשית. לכן לאחר המגע המיני היא מצפה ממנו ליחס רגשי ורציני, גם אם אינה מודעת לכך.
מין טוב זה מין עם רגש. כל עוד המרכיב הרגשי לא נמצא, התוצאה היא ריקנות.
התענוג הגדול ביותר הוא כאשר בני הזוג מעלים את המין לרמת קשר פנימית.
מגע פנימי מתרחש כאשר כל אחד מרגיש עד כמה השני נהנה. כאשר שניהם מהנים זה לזה בהדדיות, הם מרגישים את התפרצות האהבה.
חיבור אמיתי במין הוא כאשר האחד מרגיש את השני עד שמתאחדים להרגשה אחת.
